החלטה בתיק ת"ט 23044-01-12

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטרות לתיק ההוצל"פ שבכותרת, בתוך המועד שקבוע בחוק.

ההתנגדות, על סמך החלטת רשמת ההוצל"פ בלשכת פתח-תקווה מיום 05/1/2012, הועברה לבימ"ש זה.

ביום 22/01/2012 ניתנה על ידי החלטה המזמנת את הצדדים לדיון.

ביום 05/02/2012 הודיע המשיב, כי מוותר הוא על חקירת המבקש.

בכך, מימש את האפשרות המנויה בהחלטתי מיום 22/01/2012, היינו, להודיע על ויתור זה ובהמשך תתברר המחלוקת עפ"י סיכומים בכתב, חלף דיון בנוכחות הצדדים.

החלטה מיום 06/02/2012 הורתה על הגשת סיכומים בכתב.

ביום 12/02/2012 הגיש המבקש בקשה לצירוף נתבע.

הוזמנה תשובת המשיב וזו הוגשה ביום 28/02/2012.

הוזמנה גם תגובת הנתבע שצירופו מבוקש, אולם, זו לא הוגשה עד עצם היום הזה, הגם שביום 17/04/2012 הודיע המבקש, כי עוד ביום 25/02/2012 מסר העתק בקשתו ושאר הכתבים לידי הנתבע שצירופו מבוקש.

ביום 11/03/2012 ניתנה החלטה המאזכרת את האמור לעיל ומציינת, כי טרם מומשה זכות המענה של המבקש.

ביום 17/04/2012 הגיש המבקש תשובתו לתגובת המשיב.

באותו יום גם הגיש בקשה למתן החלטה בהעדר תגובה מטעם המשיב 2.

בקשת המבקש לצירוף נתבע מנומקת בהיות המשיב 2 המותב בשקים נשוא ההתנגדות, ומן הראוי היה לדעתו של המבקש, לכתחילה לצרפו כחייב נוסף בתיק ההוצל"פ.

המבקש מציין "... נכחותו של המשיב מס' 2, כנתבע, בביהמ"ש דרושה בכדי לאפשר לביהמ"ש להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

עוד מציין המבקש, כי המשיב התכוון לכתחילה לתבוע את הנתבע שצירופו מבוקש.

זאת למד המבקש ממחיקת פרטיו על גבי בקשת הביצוע.

עוד מציין המבקש, כי אין כל עילת תביעה כנגדו ואם ישנה כזו, הרי שהיא מכוונת לעברו של המשיב 2, הנתבע שצירופו מבוקש.

תשובת המשיב מציינת, כי מתנגד הוא להרחבת חזית ע"י המבקש באשר זו (חזית המריבה) נתחמה ע"י המבקש עצמו במסגרת ההתנגדות שהגיש ואין הוא יכול לתקן את התנגדותו בבקשה סתמית הנוגדת את דיני השטרות:

קביעת המבקש, כי צירוף נתבע נוסף דרוש על מנת " להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" הינה לקונית וסתומה ואף אינה נכונה לגופו של עניין.